כללי
:
מונחת לפניי בקשת הנתבעים 1-2 (להלן: "
המבקשים") לזימון עדים (והצגת מסמכים), במסגרת פרשת ההגנה מטעמם ולביסוס גרסתם, בתובענה. על-פי הנטען, מתבקש בית המשפט לזמן את העדים שפרטיהם הובאו בבקשה, בין אם למתן עדות ובין אם לצורך הצגת מסמכים, באמצעותם. הבקשה הוגשה בהתאם להחלטתי מיום 23.1.2013, בהמשך לבקשה קודמת מטעמם להזמנת העדים (והמסמכים), מיום 6.9.2012 ולטענותיהם, במהלך הדיון מיום 9.9.2012 (עמוד 12 שורות 23-30, עמוד 13 שורות 1-5).
רקע עובדתי ודיוני
כנגד הנתבעים הוגש כתב תביעה ביום 21.6.2000 לפיו התבקש בית המשפט להצהיר שלא נקשרה עם הנתבעת 3 (להלן: "
הימנותא") עסקה במקרקעין, שעניינה מתן זכות חכירה מתחדשת של 99 שנה בקרקעות שבבעלות הפטריארכיה (להלן: "
המקרקעין") והמוחכרות לקרן הקיימת לישראל (להלן: "
ההסכם"). בתמצית נטען, כי בבירור שערכו התובעים בלשכת רישום המקרקעין בירושלים נמצא, כי נרשמה הערת אזהרה על זכויותיהם במקרקעין על פי ההסכם וייפוי כוח שלכאורה נחתם על ידי הפטריארך המייפה את כוחה של הנתבעת 2 להתחייב בשמו ובשם הפטריארכיה לעשות עסקה במקרקעין (להלן: "
ייפוי
הכוח"). על פי ההסכם הסכימו התובעים, לחדש ולהאריך את זכות חכירה במקרקעין כנגד סך של 20,000,000 דולר. לטענת התובעים, ייפוי הכוח הינו מסמך מזויף, שמעולם לא נחתם על ידי הפטריארך ומשכך ההסכם על פיו חסר תוקף ובטל. כמו כן נטען, כי התובעים לא קיבלו כל תמורה בגין ההסכם. לפיכך, התבקש בית המשפט להצהיר כי ייפוי הכוח משולל כל תוקף וכי ההסכם איננו מחייב את התובעים. עוד התבקש בית המשפט להורות על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה על המקרקעין, מכוחו של ייפוי הכוח המזויף וההסכם.
בכתב הגנתם, הכחישו הנתבעים את טענות התובעים וטענו, כי ההסכם הינו תקף לכל דבר ועניין. הנתבעים הדגישו, כי התובעים נתנו את הסכמתם לעסקת המכר ולפיכך טענו, כי יש לדחות את התביעה.
לצד ההליכים בתובענה ננקטו הליכים פליליים כנגד רבינוביץ' ופרי (ואחרים), בגין מעשי הזיוף הנוגעים להסכם. בהמשך, ניתנו בעניינם פסקי הדין בערכאה דיונית ובערכאת הערעור. עד למתן פסקי הדין ולבקשת הצדדים, התעכב הדיון בתובענה. בדיון מיום 1.9.2010 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, נוכח פסקי הדין שניתנו ולפיו, כך הוסכם, יהיו רשאים הצדדים להגיש בקשות לתיקון כתבי טענותיהם וכן לטעון לעניין קבילותם של הממצאים והמסקנות שנקבעו בפסקי הדין. בהמשך הוגשו כתבי טענות מתוקנים (כמפורט בהחלטתי מיום 15.6.2011) והוגשו ראיות הצדדים. לענייננו, בחרו המבקשים שלא להגיש את עדויותיהם הראשיות בתצהירים וחלף זאת הוגשה הבקשה דנא לזימון עדים ומסמכים מטעמם. בית המשפט התבקש להזמין את העדים כמפורט להלן:
1. נציג מוסמך של משרד ראש הממשלה לצורך הצגת "...
דיוני וועדת השרים לענייני הפטריארך היווני-אורתודוקסי של ירושלים וכל החומר שעמד לפניה". על-פי הנטען, יש רלוונטיות למסמכים אלה, שכן "...
יש בהם לחשוף את המידע שהיה ידוע למדינת ישראל על התנהלות הפטריארכיה, ובכלל זאת קבלת כספים במזומן, התכחשות לעסקאות עקב לחץ של גורמים פלסטיניים וירדניים ועוד".
2. מזכיר הפטריארכיה או גורם מוסמך להצגת כל הפרוטוקולים של הסינוד הקדוש של הפטריארכיה, וזאת, "...
לשם הזמת הטענה, כי אילו לא נערכו עסקאות שלא אושרו על-ידי הסינוד הקדוש ועל מנת להוכיח שהפטריארך, כאמור, ערך עסקאות, כאמור, באופן רגיל והן על-מנת לעמוד על התייחסות הגוף האמור בזמן אמת". בהקשר זה נטען, כי ככל שמזכיר הפטריארכיה יציג את הפרוטוקולים האמורים במהלך עדותו, לא נדרש זימונו של גורם נוסף.
3. מר יורם עזרי, נציג מוסמך של חברת סדרון פרופרטיס לימיטד לצורך הצגת מסמכים שהוגשו במהלך בוררות שהתקיימה בין החברה לעיל לבין הפטריארכיה, כאשר על-פי הנטען, ניסתה הפטריארכיה להתחמק מהתחייבויות חוזיות וקבלת כספים במזומן.
4. מזכיר בית המשפט העליון לצורך הצגת כל המסמכים שהוגשו במהלך התדיינות משפטית (בג"צ 10615/07), בעניין הפטריארך אירניאוס הראשון בקשר להתחייבויות שנתן הפטריארך כלפי ממלכת ירדן והרשות הפלסטינית, לפעול לביטול כל הסכם שנעשה למכירת נכסים של הפטריארכיה בירושלים ולביטול ייפויי הכוח שניתנו לשם כך. על-פי הנטען, יש רלוונטיות להצגת הדרך לביטול התחייבויות בעסקאות כתוצאה של לחץ חיצוני.
5. נציג מוסמך של ניות קוממיות שותפות מוגבלת, לטובתה רשומה הערת אזהרה על המקרקעין נשוא התביעה, מיום 27.12.2011, אשר "
...לפי פרסומים מדובר בעסקה שערכה הפטריארכיה עם מאן דהוא" לצורך הצגת מסמכים בקשר לעסקה ולמשא ומתן שהתנהל עם הפטריארכיה.
6. סא"ל (מיל') יהונתן דחוח-הלוי, קצין מודיעין, מזרחן וחוקר לצורך מתן עדות בדבר "
...התנהלות הרשות הפלסטינית בירושלים במועדים הרלוונטיים, לחצים ואיומים שהופעלו ביחס לעסקאות מקרקעין".
בהחלטתי מיום 30.1.2013 קבעתי, לאחר שבחנתי את הבקשה, כי מטעמים של מהות ומיהות, ספק אם יש מקום להיעתר לה, זאת נוכח היותה כללית ובלתי מסוימת בחלקה הגדול, ובשל מידה רבה של ספקולטיביות באשר לתוכנן של העדויות או המסמכים, שלא ניתן לעמוד על מידת הרלוונטיות שיש בהם כדי לסייע בבירור השאלה האמתית שבמחלוקת, שעניינה תוקפו של ההסכם מושא התובענה בלבד והאם התובעים גמרו בדעתם להתקשר בהסכם הנטען. עוד הוספתי, כי על פניו מקצת מהעדויות או המסמכים הינם בבחינת עדות שמיעה ולא ניתן לעמוד על מידת קבילותם של הנתונים שמבקשים המבקשים להציג באמצעותם. יחד עם זאת, הוספתי, כי ההחלטה בבקשה תינתן עם קבלת תגובות המשיבים.
בתגובתה, הצטרפה הימנותא לבקשת המבקשים והוסיפה, כי יש להיעתר לה ולו בשל הטעם שעל פני הדברים לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של העדויות (והמסמכים). עוד נטען, כי הבקשה מפורטת ומנומקת, מבארת לגבי כל עד בנפרד את הטעם שבהזמנתו ומידת הרלוונטיות של עדותו. משכך, משבחרו התובעים שלא להביא את הפטריארך המנוח לעדות מוקדמת והוסיפו והרחיקו את כל יתר העדים שיכולים היו לשפוך אור מטעמם בשאלת העסקה, ממילא גורל התביעה יקום וייפול על ראיות נסיבתיות ומטעם זה יש להיעתר לבקשה ולהורות על זימון העדים, כמבוקש.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד לזימון נציג משרד ראש הממשלה נוכח רגישותם הרבה של דיוני וועדת השרים והדגיש, כי ככל שיהיה בכך צורך תוצא תעודת חיסיון מתאימה. עוד נטען, כי אין במסמכים המבוקשים יותר מאשר עדות שמיעה, שאיננה מאפשרת את הצגתם והוסיף, כי במסגרת ניהול ההליך הפלילי כנגד רבינוביץ' נמסר לו תדפיס ובו קטעים מדברים שהושמעו באותם דיונים והיועץ מוכן לשוב ולהציג תדפיס זה לידיו. בעניין הצגת מסמכים מהליך משפטי שהתנהל בבית המשפט העליון (בג"צ 10615/07 הוד מעלתו אירינאוס הראשון פטריאך ירושלים נ' ראש ממשלת ישראל (27.12.2007)), נטען, כי לצורך הצגת המסמכים על המבקשים לנקוט בהליך נפרד, על דרך של הגשת בקשה לבית המשפט העליון, לעיון בתיק וכקבוע בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 ולהגישם באמצעות העד המתאים. בעניין פרוטוקולי הסינוד הקדוש, לא מצא היועץ להביע את עמדתו.
מנגד, ביקשו התובעים לדחות את הבקשה, הן מטעם דיוני והן מטעם ענייני. לטענתם, הבקשה הוגשה באיחור שלא על-פי החלטת בית המשפט ומבלי שצורף לבקשה תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות העולות ממנה ובשל מניעה העומדת לפניהם להבאת ראיות לסתור את פסק-הדין שהרשיע את רבינוביץ' בפרשה נשוא כתב התביעה. עוד נטען, כי דין הבקשה להידחות בעיקר מחוסר רלוונטיות, שכן אלה נוגעות בנושאים שאינם קשורים לתיק הנדון. עוד נטען להיותן עדויות שמיעה ובעניין הצגת פרוטוקולי הסינוד הקדוש, נטען, כי יש לדחות את הבקשה מחמת חיסיון מטעמים שעיקרם דתיים.
בדיון שלפניי, ובסיום חקירתו של נציג הפטריארכיה שזומן לבקשת הימנותא, השיבו המבקשים לטענות המשיבים בתגובתם וחזרו וביקשו לזמן את העדים כמפורט בבקשה. לטענתם (פרוטוקול הדיון, עמוד 116 ואילך), מחקירת נציג הפטריארכיה עולה כי הפרוטוקולים של הסינוד (הערוכים בקודקס) זמינים ורלוונטיים. לפיכך, יש חשיבות להצגתם לנוכח ההשלכה על מהימנות גרסת הפטריארכיה. בעניין הצגת מסמכים נוספים הדגישו, כי יש בהם כדי לבסס מעשים דומים ושיטת ביצוע ומשלא הובאו עדים מטעם הפטריארכיה, יש לאלה משקל גבוה מהרגיל. על יסוד כל האמור חזרו וביקשו להיעתר לבקשתם.
דיון והכרעה
ייאמר מיד, בכל הכבוד הראוי, כי לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, בבקשה, עמדת היועץ המשפטי, טענות הצדדים בדיון לפניי, בשים לב להחלטתי מיום 30.1.2013 ולאחר ששקלתי את השיקולים הנוגעים בעניין, הגעתי לכלל מסקנה, לנוכח השאלה האמתית השנויה במחלוקת בין הצדדים, כי אין מקום להורות על זימונם של העדים המבוקשים, בין אם מחמת היעדר רלוונטיות ובין אם בשל היות עדותיהם בבחינת עדות שמיעה שאינה מותרת, ובין אם מחמת טעמים נוספים והכל כמפורט להלן.